אני זוכר איך פעם כל כך פחדתי להיות אני, זה ממש הגיע לרמה של התקפי חרדה. אני זוכר איך פחדתי להביע את עצמי,...
את רוב שנות ילדותי, נעוריי ואף חיי הבוגרים העברתי בשכונת י”ג באשדוד. אשדוד, כמו עוד כמה ערים נוספות, מחולקת גיאוגרפית לרובעים עפ”י...
ישנה הרגשה באוויר שתקופת הקורונה לעולם לא תישכח,אבל השאלה הפשוטה שכולנו צריכים לשאול היא מה נזכור מהזמנים האלו. איך נשכנע את עצמנו...
“לא דמיינתי לפני חודש שנהיה במקום הזה, וכרגע זה פחות מתאים לי”. התבאסתי על המילים ששמעתי, אבל שמחתי על הכנות. מהרגע הראשון...
בדיוק כמו פיטר פן, גם אני הייתי פעם ילד אמיתי. אני ופיטר היינו חברים טובים מאז ומעולם. לא מאמינים? זה הסיפור האמיתי...
זה הגיע בקנה מידה אוניברסלי בגלל שאי אפשר ללכת ערומים המציאו לנו את הבידוד / ביגוד אי אפשר… מי החליט? מי קבע? שלכל דבר...
בשבועיים האחרונים אני מזהה צליל של שמחה לאיד בשיחות עם הקולגות שלי. כלומר נכים אחרים אנחנו ממילא, עוד הרבה לפני הקורונה, האסקימוסים...
האמת, זה הגיע מוקדם משצפיתי, אני מודה. חיכיתי לראות עד לאן תרחיקו עוד לכת וחייבת להגיד שהרחקתם לא מעט. זה כאילו שחולקה...
אני אדם שלא יכול לנוח. אולי זה קצת מוזר להגיד בתקופה הזו כששעונים מעוררים נמצאים על ‘השתק’ כי ‘נטפליקס-טוסט-ורוקנרול’ אבל זו האמת-...
קשה לי. אתמול קמתי סגורה, חנוקה, בהרגשה של חיה בכלוב. איסורים, החמרות, גם ברגיל לא קל לי שאומרים לי מה לעשות, אז...
בימים האחרונים כל שיחת טלפון יותר מדכאת מזו שקדמה לה, ופייר? לא נעים. אנשים מבוהלים זה לא נעים, מדוכאים- גם לא. לא...
לא האמנתי למשמע אוזניי. בחוסר אונים מוחלט למצב שנפרש מולי, הרגשתי בין הפטיש לסדן. בין האידיאליזם הבוער של גילאי העשרים אל מול...
אני אוהבת להיות לבד, אני לא רגילה להיות לבד אבל אני אוהבת להיות לבד. בימים כתיקונם אני מסרבת בנימוס לפחות פעם בשבוע...
חשבתם על השטיח של הקורונה?? השבוע, בעקבות משבר הקורונה, חשו רבים שהשטיח המוכר והרגיל נשמט מתחת לרגליהם.פיטורין, חל”ת, וטוב שכבר הודיעו שהשכירים...
הכתיבה עבורי מגיעה עם סתירה מובנית. היא משחררת וממלכדת בו זמנית. מצד אחד, אחרי שכתבתי את שהיה על ליבי, אחרי קשיים, מחסומים,...
הם תמיד מעניינים אותי בני הנוער. מה עובר עליהם, מה קשה להם, מה משמח אותם, איך הם רואים את החיים? הם הדור...
אחרי הבינג’ים, המתכונים החדשים שניסיתי וסדר פסח שעשיתי לשלושת השנים הבאות בשבוע האחרון, פתאום יצא מצב שנשאר לי ערימות של זמן, ואם...
אני שונא כתבות או פוסטים או פרסומות שמתחילות ברשימת קניות עם הכותרת “אלו עשרת הסיבות למה…” ומתחלפות כל פעם. למה אני שונא...
יש לי ספר בתוכי, חבוי עמוק ומפוזר ברמ”ח איבריי, מחכה להתאסף ולראות אור. “יום אחד”, אני אומרת לו, “יום אחד”. בינתיים כבר...
אני יודעת מה אתם חושבים. אתם מסתכלים על הכותרת הזאת, ואני יודעת בדיוק מה אתם חושבים. ואני אגיד לכם משהו? אתם צודקים....
החיים של כולנו נכנסו פתאום להולד. אני עוד מנסה להבין עם עצמי איך אני מייצר שגרה חדשה. וזה קשה. זה קשה ממש...
זה הפוסט הראשון שלי בקהילת הבלוגרים. הייתי בלוגרית במשך שנים בישראבלוג, עד שסיימתי תיכון, ומאז אני כותבת ברשתות החברתיות. הכתיבה מאז...
7:42, בוקר יום חמישי, אני כבר אחרי קפה שאמא הכינה לי, על הספה בסלון עם פוך, רואה בלופים את פרופ’ ברבש שלא...
הרגע סיימתי חופשת לידה, ה-ר-ג-ע. כל כך חיכיתי לחזור לעבוד, לקבל קצת את עצמי בחזרה ולא רק להיות תינוקת ״סלייב״ והנה חזרנו...
כאילו…זה פוסט ראשון באתר חדש של בלוגרים. תוך התלבטות אמיתית מאיפה להתחיל לפני שאני מתחיל לשפוך את דעותיי גם על עניין הקורונה...