אקטואליה

it is what it is

בחורה יושבת על הר
מלכת העולם! קרדיט-אלבום פרטי

כל התקופה הזאת פשוט נוראית, באמת… מצד אחד קורה כל כך המון ומצד שני לא קורה כלום. “כלום לא עצוב הכל כרגיל” אביתר בנאי אמר וצדק… או שאולי ההפך הוא הנכון ,קורה הכל אבל זה רגיל ועצוב? אולי גם וגם?

הרי מלא דברים קורים כרגע, במדינה בעיקר… תרבות האונס עולה שוב לדיון, מצב המדינה רע יותר מגרגמל, מה אני אגיד לכם? הכל מבולבל לי… המחשבות שלי רצות מכיוון אחד לשני, בעד ונגד, משחקות ב”כן לא שחור לבן” הכי מסובך שאי פעם חוויתי ועדיין אין לי תשובה ברורה בנוגע לתחושות שלי או מה אני חושבת לעזאזל?!

כאילו בואו נדבר דוגרי… התרגלנו לקורונה הרי לא?

אמנם אנחנו בדרך להגיע למצב של להיות סין בתחילת דרכה או ארה”ב בזמן האחרון אבל אנחנו בדרך לאבדון ככה או ככה מבחינה בריאותית שלא נדבר על מצב מדיני שגרוע יותר מכל מצב אחר שהיה פה במדינה שקורה תוך כדי מגיפה עולמית…כאילו לקחו סצנה מסרט סוף עולם שקר כלשהו ועשו את זה יותר גרוע פי מליונתלאפים. ואז יש את בני האדם איפשהו באמצע שאמורים לנהל את כל זה איכשהו ואלוהים אפילו לא יודע איך זה יקרה…נו שויין, לפחות יש מזגן בגל החום הזה שנגרם מהתחממות גלובלית אבל זה כבר עצבים ומחשבות ליום אחר.

ותרבות האונס מה איתה? אין לי כבר כוחות להסביר לאנשים מזה להיות אישה במרחב של מדינה שהופכת דתית/מסורתית מיום ליום, שאין לי כוח להערות של לקוחות בעבודה כי אני לובשת גופיה וג’ינס בחום של 40 מעלות תוך כדי שירות שולחנות כדי להרוויח את פת לחמי בשביל להגשים חלומות שלי. אין לי כוח לקבל הודעות מגעילות בפייסבוק או באינסטגרם מאנשים שאני לא מכירה סתם כי הם רוצים לשלוח לי תמונה של הזין בוטן שלהם כי הם חושבים שככה יזכו בתשומת לב נשית או תשומת לב כלשהי, אין לי כוח להתחיל להסביר מזה לנסוע במונית בלילה או מזה לנסוע במונית בכלל, אין לי כוח להסביר לאנשים למה אני שולחת הודעות עם המיקום שלי לחברות שלי כשאני בדייט או למה אני מתקשרת אליהן כשאני הולכת לבד בחושך במקום לא ידוע… אין לי כוח באופן כללי להסביר איך זה מרגיש להיות אישה באופן כללי… כבר הזכרתי את זה? אהה אז אין לי כוח להסביר איך זה להיות אישה. שתדעו.

וכאילו מרגיש שבכל התקופה הזאת קורה המון,אבל לא קורה כלום, או שהכל כרגיל או שהפכנו לאפתיים במד הזעזוע שלנו ולכן מרגיש שלא קורה כלום,ואיכשהו בתוך כל הכאוס העולמי/ מדיני זה משפיע על הכאוס הפנימי שלי

אולי זה קשור אחד בשני? הרי העולם חלק ממני ואני חלק מהעולם, אבל איך משנים סדרי עולם גדולים כשסדרי העולם הקטנים בעולם הקטן שלי לא מסודרים?עושים את זה אחד לצד השני? אחד אחרי השני? למי אני צריכה לשלם שיסדר פה סדר בבלאגן? ואם אפשר לסדר את זה לפי צבעים זה יעזור מאוד.

כשלא עובדים במשרה מלאה יש מלא זמן לחשוב על הבלאגן הקיים, הבלאגן מהעבר ועל מה עשיתי בסופ”ש ההוא שיצאתי ב4 לפנות בוקר…יו נואו, השיט הרגיל שחושבים עליו כשיש זמן לחשוב, ולמזלי(או לצערי) אני חושבת ממש טוב… אני חכמה במלא דברים, אני חושבת מלא.

חושבת מלא על מה בא לי להיות, מה בא לי לעשות וכמה חבל שלא עשיתי משהו אחר בזמנו כשמשהו קרה

חולמת על מה שעתיד לבוא-אלבום פרטי

מצד אחד אני רוצה לקום ולעשות ולצעוק ולשנות ולזעוק את כאבי אבל מצד שני הבפנוכו שלי הפוך בפני עצמו, ומרגיש לי שעד שלא אסדר את זה לא אוכל לסדר את העולם

כשיש זמן פתאום דברים מתחילים להסתדר קצת בראש. לא כל הזמן בואו לא נגזים, אני לא עד כדי כך מושלמת אבל אני בדרך להפוך לכזאת, לאט לאט פתאום כשחוזרים לשגרה רגילה(עד כמה שאפשר בימינו) שהיא לא שיגרונה יש קצת זמן לחשוב על דברים חיוביים שעתידים לבוא או באופן כללי על דברים.. לא חייב חיוביים כי בואו נהיה ריאלים, החיים לא תמיד נצנצים וחדי קרן אבל השאיפה היא לשם.

לאט לאט מתחילה לסדר את הבפנוכו שלי ליותר רגוע, שלם ומסודר בדרך שלי… אולי עדיין לא הגעתי לשלב של מסודר לפי צבעים אבל אולי אגיע גם לשם וכשזה יקרה אסדר סוף סוף את העולם, אולי זה יבוא ביחד או אולי זה יבוא לחוד, לא יודעת.. בינתיים אני עובדת על לסדר את זה איכשהו ותוך כדי שאני עושה את זה אני צועקת וכועסת על העולם החיצון ומייחלת ליום שבו חייזרים יבואו לקחת אותי אליהם כדי שאברח מהזוועות שיש היום בעולם, או שאחכה בשקט עד שכדור הארץ יסיים את התמוטטות העצבים הארוכה בהיסטוריה כדי שאוכל לחזור לעצמי, לא יודעת.

מה שיבוא קודם מבורך, אבל שיבוא משהו

אבל עד שמשהו כזה יקרה אמשיך למלצר שולחנות תוך כדי קבלת הערות מיניות למיניהן ובזמני הפנוי אקווה ללכת להפגנה שאולי תעזור למצוא תרופה לקורונה או תרופה למדינה כדי שאוכל להמשיך לעוף על כנפי אווזים כמו נילס, ואולי גם על הדרך אלמד לכתוב בצורה מסודרת, או לפחות על נושא אחד בכל פעם… אבל כמו שאמרתי קודם-כל דבר בעיתו

מיכ
נכתב על ידי
בת 23,עדיין מנסה למצוא דרך לתאר את עצמי ב3 משפטים,עדיין מנסה למצוא דרך,מנסה מלא דברים בעצם
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .