משפט

“תני לי חתימה”

morganka/123rf pexel.scom

התגרשתם. המשמורת, הסדרי הראייה והמזונות כבר מאחוריכם. נדמה לרגע שאפילו די התרגלתם למצב החדש. יום אחד אחרי הלימודים הילדה נכנסת ומגישה לך מכתב מהמורה. הילדה התקבלה לנבחרת הכדורסל של בית הספר, אבל לשם כך עליה לעבור בדיקות רפואיות מקיפות. לדף ההסבר גם נלווה טופס הסכמת ההורים לבדיקות. את חותמת וחושבת איך מחר גם הגרוש יחתום והבת תהיה כדורסלנית. אלא שהגרוש לא חותם. גם לא מחר כמו שהבטיח וגם לא כשחזר מחו”ל. לא חותם. למה? ככה.

התרחיש הזה ממש לא תלוש מהמציאות ומוכר להמון הורים גרושים. מה קורה למשל כשהילד(ה) זקוק(ה) לטיפול רפואי או אבחון בבית הספר, וההורה השני מתנגד… לפעמים חלון הזמנים צר ונדרשת הכרעה מהירה. איך בכל זאת מקדמים פעולות חיוניות לילדים?

לאחרונה עלה לכותרות המקרה המזעזע של שירה איסקוב, שבעלה חשוד בניסיון לרצוח אותה ולפגוע בבנם המשותף; וכאילו לא די בכך, אף פורסם שהאב החשוד מסרב לתת חיסון לבנו הקטין. במקרה מסוג זה, כאשר נגד אחד ההורים מתנהל הליך משפטי בגין פגיעה בקטין, אין צורך באישורו על מנת לאפשר טיפול רפואי כזה או אחר. עניין זה מעוגן ב”בחוק זכויות החולה”.

אבל מה עושים כשלא מדובר בהורה אלים כלפי ילדו? כיצד ננהג כאשר הורה אחד מסרב בעקביות למתן טיפול רפואי או רגשי, ומה יעלה בגורלו של ילד שזקוק לתרופה, אך אינו מקבל אותה כי ההורה עומד בסירובו?

חוק האפוטרופוסות קובע כי שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, עד הגיעם לגיל 18. יחד עם זאת, כשעולה הצורך בטיפול רפואי או אבחון דידקטי למשל, חשוב לנסות להגיע להסכמה ופשוט להסביר להורה המתנגד את חשיבות ההליך ואת הצורך בשיתוף פעולה מלא מצידו. לפעמים אין הסכמה. ההורה המשמורן מתוסכל ואובד עצות, והוא מבין שההורה השני נלחם בו דרך הילד… ולכן כשאין ברירה וכשמדובר בפעולה או בטיפול חיוניים, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת לאשר את מתן הטיפול, למרות סירובו של ההורה השני.
לרוב, ביהמ”ש יערב את שירותי הרווחה שיבחנו לעומק את נחיצות הטיפול, ההמלצות הרפואיות, הסיבות לסירוב ההורה המתנגד וכו’.

לאחר שבית המשפט יקבל את עמדתם המקצועית של כלל הגורמים הטיפוליים ואת עמדת ההורה המתנגד, הוא יחליט אם לקבל את התנגדות ההורה או לדחותה. בית המשפט למעשה עורך איזון בין זכות האפוטרופוסות של ההורה לבין טובת הקטין.

המונח המשפטי להליך זה הוא “הענקת סמכויות בלעדיות להורה”; בפועל בית המשפט קובע באילו עניינים יוכל הורה לרכוש סמכות בלעדית ולקבל החלטות בנוגע לקטין, בין אם אז טיפול רפואי, רגשי או פדגוגי.

על כל הורה להבין את אחריותו כלפי ילדיו, וכפי שאמר זאת בית המשפט העליון:” ‘הרשות’, הנתונה להורים כאפוטרופסים טבעיים, להחזיק בקטין אין מובנה הענקת ‘חירות’ להורים לבחור בין החזקת הקטין על-ידיהם לבין הסרת הדאגה להחזקתו. אין החוק מתיר להם להתנער מחובה זו […] על כורחך אתה אומר, כי אין ‘הרשות’ האמורה אלא חוליה נוספת בכלל החובות והזכויות שבין הורים לילדם” (ע”א 212/85 פלוני נ’ פלונים, פ”ד לט(4) 309, 312).

ובית המשפט אף מוסיף ומדגיש:
“הזכות והחובה להחזיק בקטין משיקות זו לזו, ויחסי גומלין קיימים ביניהן, ועל-כן אפשר, שאי-מילויה של החובה יפקיע את הזכות. יש ש’הורה המתנער מחובותיו כלפי ילדיו, הרי כאילו ויתר על זכויותיו כלפיהם’ […] ויש ש’הורים אשר אינם דואגים לילדם הקטין מאבדים את הזכות הצמודה למילוי החובה המוטלת עליהם’ ” (שם, 313).

בתביעה בה ייצגתי לאחרונה אם שביקשה להעניק לה סמכויות בלעדיות, טען הגרוש כי הפעולות הנדרשות עבור הקטין אינן מיטיבות עמו וממילא אין הוא יכול להסכים להן. שירותי הרווחה ערכו בדיקה מקצועית ומקיפה שבסופה המליצו לבית המשפט להעניק לאם סמכויות בלעדיות, כך שהיא תוכל לחתום ללא צורך בהסכמת האב על כל פעולה הדרושה לטיפול בבנה הקטין. בית המשפט קיבל את טענותינו ואכן העניק לאם סמכויות בלעדיות בענייני חינוך.

ככלל, שלילת אפוטרופוסות מהורה היא דבר נדיר מאוד. כשמתעורר צורך בשל עניין ספציפי “תישלל” האפוטרופוסות לעניינים ספציפיים בלבד. זכרו שכמו תמיד, הדרך המהירה, הנכונה והבריאה ביותר לפתור בעיות כאלה, היא הידברות והסכמות בין שני ההורים, על סמך דעתם של הגורמים המקצועיים.

*אין האמור מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

מאת: עו”ד דן פורטנוי

משרד עורכי דין פורטנוי ליס כלפה ושות’  08-9334580

משרד עורכי דין צעיר, חדשני ובעל חשיבה יצירתית ומקורית. תחומי התעסקות: דיני משפחה, נדל"ן פלילי ותעבורה.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .