פוליטיקה

משהו פוליטי – אוגוסט 2020

משהו פוליטי
קרדיט למארו הצלם

על המחאה – אוגוסט 2020

בשבת נהיה בצומת, בגשר או בכיכר. מאחורי האלפים הרבים המוחים בבלפור, בקיסריה, בצמתים ובגשרים, יעמוד משהו כמו חצי עם. חצי עם שמשתתף, תומך או מזדהה עם המחאה. אותו חצי עם פלוס מינוס שהצביע בשלושת מערכות הבחירות האחרונות לגוש “רק לא ביבי”.

גם אני מוחה בינהם.

מוחה בדרך הכי לא חייזרית, והכי לא אנרכיסטית שאפשר.
אני מוחה בצורה דמוקרטית כמו שהמפגינים נגד גולדה, נגד בגין, נגד שרון נגד אולמרט ורוב המפגינים נגד רבין מחו בצורה דמוקרטית.

אני מוחה כנגד ארץ “ההם מול האנחנו” לה הפכנו. על כך שהקפנו את עצמנו בחומות של פחד מדעת השונה, ועל כך שאיננו מצליחים להפוך את הפחד לסקרנות ורצון להבנת האחר.

אני מוחה על ארץ שלושת הכפ”ים, (כבוד, כסף, כוח) של מיקי זוהר, הפכו לחשובים יותר מחמשת הממ”ים (מעון, מזון, מרפא, מורה, מלבוש) של זאב ז’בוטינסקי.
על ארץ שבשביל להשיג את ה “כ.כ.כ.” מותר לדבר ב”ש.ק.ר”.

אני מוחה על כך שהטלת אשם הפכה לנורמה, ונטילת אחריות נתפסת כחולשה.

אני מוחה נגד ביבי המוציא כמעט מכל מי שגר בארץ הזאת אמוציות, מחלק אמוציות של אהבה שורפת, ומחלק אמוציות של שנאה יוקדת. בכל מקרה עוצמה אמוציונלית שלא מאפשרת לקיים שום דיון עניני על שום נושא.

אני לא מוחה נגד החרדים, לא נגד המתנחלים, לא נגד הימניים ולא נגד שום קבוצת אוכלוסייה אחרת במדינה המורכבת שלנו.

לי כמו למוחים רבים, יש כוונה אמיתית למצוא את המכנה המשותף בין חלקי החברה הישראלית, למצוא נושאים שעליהם כן ניתן להסכים או שלפחות ניתן לערוך עליהם דיון ענייני מכבד וקשוב. נושאים שעל בסיס ההסכמה עליהם ניתן יהיה לחיות בארץ הזאת, מבלי להיות חרפה או איום עבור האחר.

יום אחד בעוד שבועות או חודשים או חס וחלילה שנים. אחרי שהקורונה תעלם או ימצא לה חיסון  יום אחד בעוד שבועות או חודשים או חס וחלילה שנים, ביום שביבי יעזוב את בלפור ויגור בקיסריה או בוושינגטון או במעשיהו, אנחנו שנשאר פה נצטרך לערוך בארץ דיון ציבורי אמיתי.
להגדיר מחדש מה זה ומי הוא/היא שמאל/ני/ת, ממש כמו מה זה ומי הוא/היא ימין/י/ת.

כמה יהודית צריכה להיות המדינה הדמוקרטית הזאת, וכמה ליברלית צריכה להיות המדינה המסורתית הזאת.
איפה יהיו גבולות המדינה ומי יהיו תושביה, איך יתחלק העושר הלאומי שלה…

נתניהו האיש והאמוציות לא מאפשר דיון כזה.
את נתניהו צריך להחליף.

לבלוג “יוסי כותב” לחץ כאן

יוסי גל
נכתב על ידי
אני יוסי. קיבוצניק, הייטקיסט, פנסיונר, מנהל, מאמן, מעורב, חילוני ואופטימיסט. אני כותב פואטרי סלאם, סיפורים קצרים, שחלקם אפילו קרה, ואת דעתי על מה שקורא כאן.
תגובה 1

1 תגובה

  1. Avatar

    מיכל זוהר

    17/08/2020 10:24

    כל כך נכון ומכבד, הכי ניגוד ממה שבעלי אינטרסים מבקשים להציג

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .