פוליטיקה

למה לי פוליטיקה בכלל? עולם בלי ממשלה – Go!

אישה עם המבט לעיר והגב למצלמה
picjumbo - Pexels

כבר יומיים בחדשות מודיעים לי רק על שרים ומינויים ומעלים לי את הפיוז. עכשיו יותר מתמיד מעניין אותי לחשוב, איך זה היה נראה בלי ממשלה?

 

דמיינו לכם עולם בלי מדינות או גבולות,

דמיינו איך זה היה נראה בלי ממשלות.

היינו מתאחדים לפי קבוצות עניין, רק כדי לנסות,

בלי להחליט לאנשים אחרים מה הם צריכים לעשות.

דמיינו עולם בלי ממשלה, בלי מושל. רק שכונות של משפחות.

בלי מוסד שלוקח לכם את הכסף ומחליט מה חשוב יותר או פחות.

דמיינו שאין מקום שבו יושבים אנשים עם חליפות

שעסוקים רק בלהבטיח ולנסח מילים יפות,

מחליטים בשם איזה מושג כוללני של ‘אזרחים’

שהם לא באמת מכירים, אז מה הפלא שהם לוקחים?

כל כך הרבה כוח – בסוף עולה להם לראש,

מה שהעם יקבל זה לא מה שהוא ידרוש

כי הם יכולים, וגם ככה אזרח לאזרח זאב,

אז למה שהם יעצרו הכול ויבדקו מה לכם כואב?

נתתם להם כסף, למרות שאין להם מילה,

אז הם לוקחים מה שאפשר. העיקר שיש ממשלה.

מפת העולם

slon_dot_pics – Pexels

כשהייתי קטנה, שנאתי פוליטיקה. הייתי אומרת חצי במבוכה וחצי בגאווה שזה בכלל לא מעניין אותי. אחר כך כבר הייתי אומרת יותר בכנות שאני לא מבינה בזה כלום. במכינה הקדם-צבאית נכנסתי לזה קצת יותר, למדתי את המורכבות. בצבא כבר הצבעתי בבחירות, הייתה לי אג’נדה (שלא הכרתי עד הסוף, אבל גם אחרי שהכרתי היא לא השתנתה בהרבה). והלאה, צבא. אוניברסיטה. ככל שעברתי יותר הכרתי יותר, השתתפתי בדיונים דעתניים. תייגתי, פילגתי, התאכזבתי.

היום אני במקום אחר. אולי כי נמאס לי להיות מיינסטרימית ואולי כי משהו בי מרדני מיסודו

ואולי כי עברנו בפחות משנה 3 מערכות בחירות (!) ושום דבר כבר לא נראה אופציה טובה באמת. אולי זה מה שגרם לי להרהר בקיום המוסד הזה שנקרא ממשלה. מוסד שאמור להסדיר חברה מתוקנת ובעצם לא עושה את זה. בכלל.

מעניין אותי לעצור ולחשוב על הכול מההתחלה, לדמיין איך זה היה נראה בלי. מה בעצם חשוב לנו? אנחנו רוצים חופש ביטוי. רוצים שיכבדו אותנו. רוצים לקיים אורח חיים לפי הערכים שנראים לנו, בלי שמישהו מבחוץ יגיד לנו מה נכון ומה לא. אנחנו רוצים להיות בטוחים ובריאים.

מצד אחד אנחנו רוצים לצבור כסף בצורה הוגנת, בלי שיילקחו לנו מיסים שרובם נופלים בין הכיסאות או הולכים למקומות שאנחנו לא מעוניינים בהם. מצד שני, אנחנו כן רוצים קהילתיות, תשתיות טובות, ניקיון ברחובות, ורובנו גם מסכימים לתת קצת מהכסף שלנו כדי שאנשים שקשה להם יוכלו לחיות בכבוד.

כתר על כלי שחמט

Pexels

איך נשמע לכם להשקיע כסף רק במה שחשוב לכם? להחליט לבד איך הסביבה שלכם תיראה?

אם כל קבוצת אנשים בעלי אינטרס הייתה משפיעה רק על אזור המגורים שלה ולא יותר, אולי לא היינו נלחמים אחד בשני כל כך הרבה. מה הטעם לנסות להחיל רצונות של קבוצה קטנה על הכלל? אף אחד לא מרוצה ככה לעולם.

תחבורה בשבת או בתי כנסת? פארקים ירוקים או כבישי ענק? מכולות או קניונים? דמיינו שבכל אזור ספציפי יהיה ועד-מרחב עצמאי שמורכב מהדיירים שגרים בו, פועל במסגרת החוק כמובן ומחליט איך ייראה המרחב שלו. סוג של ועדי בית מורחבים. דמוקרטיה של עשרים איש תביא לתוצאות טובות יותר מדמוקרטיה של 9 מיליון, מוזמנים לחשב את המתמטיקה הזאת בעצמכם.

כדי שכספי ציבור יגיעו לצינורות הנכונים – צריך שלא תהיה ממשלה בכלל

יש מספיק חברות פרטיות שיכולות להקים ספריות, לנקות רחובות ולספק תחבורה – ואם הן יהיו תלויות ישירות בכסף שלכם הן יעשו הכול כדי שתהיו מרוצים מהן. כל הכספים שאתם שמים על מיסים, ילכו לדברים שאתם רוצים באמת. דברים ינוהלו באופן יעיל, לא כמו בור ללא תחתית. קחו לדוגמה צבא שמנוהל על ידי המדינה לעומת צבא פרטי – מי יותר יעיל? מי מנצל את המשאבים שלו יותר טוב? כלכלה עצמאית יכולה לקדם אותנו כל כך הרבה.

אז תשאלו אותי מה עם קבוצות מוחלשות? גם כאן הממשלה יותר מכשילה ממסייעת. לא חסרות עמותות שדואגות לקשישים, לבעלי מוגבלות, לחולים, ליתומים, לנפגעי עבירה ועוד. גם היום לכל אוכלוסייה מוחלשת קיימים עמותה או ארגון שנשענים ממילא על מתנדבים ועל תרומות מהציבור. תתארו לכם כמה עוד היה אפשר להשיג לארגונים האלה אם אנשים לא היו ממשכנים את החיים שלהם לביטוח לאומי (ואחר כך לא מקבלים שקל, כמובן) או למיסים אחרים שבעיקר מרפדים את התחת של השרים, במקום להגיע ישירות לאיפה שצריך.

כבישים מסתעפים צילום מלמעלה

Aleksejs Bergmanis – Pexels

אפשר להשיג את כל מה שאנחנו רוצים גם בלי ממשלה, וזה גם יכול לעבוד הרבה יותר טוב

אחרי דיונים מעמיקים עם כל מיני אנשים, הגעתי למסקנה שהמוסדות המדיניים שבאמת נדרשים הם בתי משפט (עם מחלקת חקיקה), צבא ומשטרה. צריך שמישהו יעשה סדר, צריך שיאכפו את החוקים וייתנו לאנשים לחיות בביטחון. צריך גופים בעלי סמכות שישמרו על הזכויות שלנו, אבל הם בפירוש לא צריכים להיות בניהול של ממשלה. להפך, הממשלה היא פשוט עוד גוף אינטרסנטי שמשחית אותם – מאפשר להם תקציבי ענק בלי יותר מידי דין וחשבון.

אם בתי משפט, צבא ומשטרה היו הופכים להיות גופים חצי התנדבותיים, עם משכורות רגילות כמו בשוק הכללי – היו מגיעים אליהם בעיקר מי שמאמין בהם ורוצה לעשות טוב, ופחות מושחתים שמחפשים תלוש שמן. חוץ מזה, אפשר להקים גופי פיקוח ספציפיים לכל מוסד. לא ועדות חקירה בשקל, אלא ממש גוף פיקוח בעל כוח ממשי לנטרל שחיתויות ולהעיף שופטים, מפקדים או שוטרים ממשרותיהם אם יש צורך בכך.

בהיבט האזרחי כולנו יכולים להתקיים יפה מאוד בלי שרים שיישבו על הכסף שלנו ויזיזו אותו ממשרד למשרד. אם לא היינו נותנים כל כך הרבה כסף למוסד הזה שנקרא ממשלה, אולי אנשים שהיום נמצאים מתחת לקו העוני לא היו שם, ולאחרים היה הרבה יותר כסף והרבה פחות תלונות. כל אחד היה אחראי באופן פעיל על המרחב שבו הוא חי, תוך נתינת מרחב מחיה גם לאנשים שרוצים משהו אחר. כולם היו מקבלים מה שהם רוצים, הצעד הראשון בדרך לשלום עולמי.

אבל עד שייתנו לי לנהל את העולם, נצטרך להמשיך לדאוג למיליוני שקלים שיוצאים לנו מהכיס – ובעצם לא מגיעים למקומות הנכונים. תחי הממשלה הבאה! 🦄

 

מוריל
נכתב על ידי
מור, בת 27. גבעתיימית טריה וירושלמית באופי. מצטיינת דיקן בתואר בקרימינולוגיה ובספרות עברית. בימים כותבת תוכן באתר עורכי-דין ובלילות כותבת על כל דבר אחר, כולל סיפורים עליכם, כנראה. חיה קריאה ונושמת כתיבה, אוכלת אותיות כשמתחשק לי.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .