אקטואליה

האם עתידנו כאומת ה”סטארטאפ ניישן” מובטח?

סטארטאפ
קרדיט: ThisIsEngineering -Pexels

בשנים האחרונות משווקת ישראל בעולם, על-ידי הפוליטיקאים, כמעצמה טכנולוגית – Start-up Nation. מדינות רבות, בניהן מדינות המפרץ איתן נחתם, זה עתה, הסכם נירמול יחסים, נמצאות ביחסים עימנו בזכות היכולות הטכנולוגיות שלנו, גופים רבים באים לכאן כדי לשכנע את מיטב מוחותינו לעבור לחו”ל עם מימון ותנאים מדהימים וחברות בינלאומיות רבות כגון, מיקרוסופט, יב”מ, אינטל, גוגל, Philips… הקימו כאן מרכזי פיתוח ומגדילים אותם משנה לשנה. לדוגמה, בסוף תקופת עבודתי במיקרוסופט, בשנת 2008 היו בישראל כ- 400 מפתחים במרכז הפתוח וכיום יש כ- 4000.

ואכן אם מסתכלים אחורה להיסטוריה, בישראל נעשו כמה מפריצות הדרך הטכנולוגיות החשובות בעולם כמו דורות חדשים של מעבדים, הדפוס הדיגיטאלי, פתרונות אבטחת מידע חדשניים, פתרונות זיהוי תמונה, פתרונות תלת ממד ואפילו טכנולוגיות המשולבות כיום בכל רשת חברתית. הסיבה לכך הייתה יזמים חכמים ויצירתיים מאוד שחשבו מחוץ לקופסה, הרבה פעמים בכוונים כלל לא הגיוניים אשר פתחו רעיונות שהפכו אח”כ למוצרים שנמכרים בכל העולם. כולם זוכרים את מירביליס ICQ, הבסיס לתוכנות המסרים המידיים בהם אנו משתמשים כיום, שנמכרה לחברת AOL בסכום של 400 מיליון דולר, סכום שנשמע אז דמיוני, אמבלייז, קומברס ועוד חברות ישראליות רבות שהוקמו כאן והתבססו על צוות מפתחים ישראלי. אין צורך להזכיר כמובן את ווייז (נמכרה במיליארד דולר לגוגל) ומובילאי (15 מיליארד דולר לאינטל) שנמכרו לאחרונה. הפעילות של כולן יחד הפך את ההייטק בישראל ליצוא הגדול ביותר שלנו (למעלה מ 40% מהיצוא).

אבל האם כל ההצלחות המדהימות הללו, שהכניסו לקופת המדינה כסף רב ובמקרים רבים אף השלימו את החוסר בגביית מיסים של רשות המיסים ומנעו העלאת מיסים על עם ישראל, הם ערובה להמשך?

הפוליטיקאים שלנו מתגאים במדינת הסטארט-אפ שהקימו הם משוויצים בה בכל העולם ובכל פעם שחברה נמכרת הם באים לגזור את הסרט ואני תמיד תוהה מה גורם ליזם להסכים שפוליטיקאי יבוא להשתתף בחגיגה לא לו. אבל אם בוחנים לעומק את מדיניות הממשלה בעשור האחרון ניתן להבין כי ההייטק פורח לא בזכות הפוליטיקאים אלה למרות הפוליטיקאים.
קחו למשל את הגוף הנקרא כיום הרשות לחדשנות (עד לפני שנתיים המדען הראשי במשרד המסחר והתעשייה). מבט על הטבלה הבאה (מתוך מחקר שנערך על-ידי מכון המרכז והמידע של הכנסת) מבהיר כי תקציבי המדען הראשי דווקא אינם גדלים בהתאם לגידול ביצוא או לתמ”ג אלא דווקא קטנים.

מכון המחקר והמידע של הכנסת

בשנת 2019 עמד תקציב הרשות לחדשנות על כ- 1.9 מיליארד ש”ח, כולל תגמולים (החזרים של חברות שהצליחו) שהם לא גידול משמעותי יחסית להוצאה על מו”פ אזרחי (65.7 מיליארד ש”ח מתוכם רק 1.6% הגיעו ממקורות ממשלתיים) לגידול בתמ”ג (1,763 מש”ח) או לעומת 2009.

ז”א שהיצוא גדל, ההוצאה על מו”פ גדלה התמ”ג גדל גם כן, אבל ההשקעה הממשלתית אינה גדלה בהתאם ואפילו קטנה יחסית וכך הרבה חברות מתמודדות על מעט כסף.

למה בכלל צריכה המדינה לתת כסף ליזמים? כותב מכון המחקר והמידע של הכנסת: “*הרציונל בהשקעה ממשלתית במו”פ הוא כי במו”פ יש כשל שוק המצדיק סבסוד ציבורי, שכן התועלת הנובעת מהשקעות במו”פ לכלל הציבור רבה מהתועלת לחברה היחידה בשל זליגת המו”פ – העברת ידע מהחברה המפתחת לגופים אחרים

דבר נוסף בו מתגאה הממשלה הוא הבאת חברת זרות להקים מרכזים בישראל. היא נותנת להם הטבות מפליגות ופטורים ממיסים כדי לשכנע אותם להקים מרכזי פתוח בישראל, נשמע טוב לא? עוד מקומות עבודה. אז זהו שלא.

הקמת המפעל של אינטל בקרית גת הייתה הצלחה כבירה. המפעל יצר, כבר בהתחלה, אלפי מקומות עבודה למקבלי השכר הנמוך והבינוני, אלו שבאמת זקוקים לעבודה אבל האם הקמת מרכז פיתוח של אמזון בתל-אביב מסייעת לענף ההייטק בארץ? להפך!

הרשות לחדשנות מזהה כי כבר כיום חסרים בשוק ההייטק כ- 10,000 מהנדסים ומתכנתים. מדוע? כי אין מספיק מוסדות אשר מכשירים מהנדסים וכי לא הרבה אנשים רוצים או מסוגלים להיות מהנדסים. אבל מצד שני, כל חברה המחשיבה את עצמה פותחת מרכז פתוח בישראל וכך נוצר ביקוש עצום למהנדס הישראלי היצירתי והחברות מתחרות בניהן באמצעות הגדלת השכר, תנאים מפליגים, אופציות וכדומה. שתבינו מהנדס תוכנה עם 6-7 שנות נסיון יכול להרוויח היום בין 40-50 אלף ש”ח בחודש באחד ממרכזי הפיתוח הגדולים.

נו, אז מה זה רע?

כי לא רק שתקציבי המו”פ יורדים, החברות הישראליות שכבר מצליחות לגייס כסף למיזמים (50% ממנו בחו”ל) אינן מצליחות להשיג כוח אדם. אלגורתמאי המקבל במיקרוסופט 50-60 אלף ש”ח בחודש לעולם לא ישקול לעבור לעבוד בסטארטאפ אשר יהיה מסוגל לשלם לו, גג, 35 אלף ש”ח בחודש (מופרע נכון?). גם אם הסטארטאפ יצליח לאחר 3-4 שנים, הכנסה האלטרנטיבית שהוא הפסיד תהיה, כנראה, גדולה משווי האופציות/מניות שיקבל בסטארט-אפ. אז בעצם מה שעושה הממשלה הוא למעשה הברחת מוחות לחו”ל. רב המפתחים הישראלים שנשארו בארץ מפתחים כיום IP עבור חברות זרות אשר אינן משלמות מיסים בישראל והידע אינו שייך לישראל ואילו חברות המו”פ, אלו שהיו אמורות להיות העתיד של ישראל משוועות לעובדים. למעשה הרבה חברות ישראליות מוציאות היום פיתוח למזרח אירופה ושוק המתכנתים שם רותח וכמובן מתייקר.

ממשלת ישראל חייבת להיכנס לעובי הקורה, להבין את הבעיות בענף ולגבש מדיניות ברורה בתחום המו”פ האזרחי אחרת הקטר שמושך את כל השוק הישראלי יילך ויעלם בהדרגה בשנים הבאות וטוב תעשה אם קודם כל תמצא פתרון לחוסר במהנדסים ההולך וגדל מידי שנה.

*פרופ’ שאול לאך, ד”ר שלומי פריזט ודניאל וסרטל, “אפלייד אקונומיקס” בע”מ, השפעת התמיכה הממשלתית במו”פ תעשייתי על המשק הישראלי, דוח מסכם, יוני 2112.

רונן ענבר
נכתב על ידי
איש הייטק ותיק ויזם. כיום מסייע ליזמים להביא את המיזם שלהם מרעיון למציאות. כמו כן בבעלותי חברה לניהול ופיתוח מוצרי תוכנה. מוותיקי הכותבים בפורטל תפוז בעבר.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .