נשים

דרוש אומץ להיפרד במחיר “סביר”

קרדיט: Engin Akyurt - Pexels

צריך אומץ כדי לעשות משהו שכבר עשית בעבר ואתה יודע שהוא כואב. זה כמו לפחד מכאב שכבר חווית, בהסתייגות מכאב לידה לדוגמה, שכאבי לידה – איך אגדיר זאת? זו האינקוויזיציה הכי נוראית שבני אדם שוכחים את העוצמות של הכאב שלה ונחושים לעבור זאת שוב ושוב ושוב… סליחה, לא אנשים… נשים

אז למה זה כל כך שונה? כי בלידה יש תקווה, יש משהו שאנחנו מאוד מאמינים בו: חיים חדשים, משמעות, אהבה, תקווה, זה יצר הישרדות… בגלל זה אנחנו מוכנות לסבול את זה עוד פעם ועוד פעם כאשר אנחנו יודעות כמה זה קשה וכואב…
אז איך זה שאני בתיאוריה מוכנה שוב ללדת אבל להיפרד ממנו אני פוחדת ונמנעת מזה? ממה אני פוחדת? אלו השאלות שעלו לי היום.

התחלתי את התשובות ב”למה אני לא פוחדת”. זה היה קלי קלות. אין אופק, אין אני, אין זוגיות וכו’… אבל למה לא? המאמנת שלי הקשתה.

כי – אני פוחדת מהלבד. אני פוחדת מהשיקום, משוב להיות במקום של לבנות מערכת יחסים וללכת לאיבוד בתוכה. אני פוחדת מהריקנות. אני פוחדת בעיקר, לחזור להיות סמרטוט ריצפה כמו בפרידה הקודמת… מה חסר לי? חסר לי אומץ.
מה אני צריכה כדי שיהיה לי אומץ? אני צריכה ידיעה שבסוף הדרך יהיה לי יותר טוב. שתכלס, זו הייתה האמונה שלי כאשר בחרתי להתגרש ולכן – לא פחדתי לעשות את זה.

אז הנה הצלקת הראשונה שלי.

תודה. עכשיו אני כמו רוב הגרושים / גרושות, נושאי הצלקות, אלו שסוגדים לאמונות המגבילות שמונעות מהם לממש את רצונם (התיאורטי) לזוגיות.

 

הדס וליש
נכתב על ידי
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .