נשים

אף פעם לא…

עכשיו או לעולם לא
קרדיט: pexels.com

אומרים שאף פעם לא מאוחר, אבל מה אם לפעמים זה כבר מאוחר מידי?

לפעמים אני מרגישה כאילו בדברים מסוימים ‘פספסתי את הרכבת’ ועכשיו כבר מאוחר מידי לעלות עליה, ולרגעים אני דווקא מרגישה שיש עוד זמן להספיק דבר או שניים, אחרי הכול יש לי את שארית חיי…

אז הנה רשימה של כמה דברים שעדיין לא עשיתי ב-30 השנים האחרונות, או דברים שלא קרו לי/ חוויתי עדיין ואני מקווה להספיק…

  1. אף פעם לא הייתי בלונה פארק- האמת שזה לא מדויק אבל באיזה גיל עשר אולי, הלכתי עם משפחתי לסופרלנד, אבל לא עליתי על אף מתקן ‘מגניב’. זה לא בגלל שפחדתי, אלא יותר מכיוון שאמא שלי פחדה ובתור ילדה בת עשר לא ממש יכולתי ללכת לבד למתקנים מסוימים, אז לא עליתי על רכבת הרים או גלגל ענק או כל מתקן אחר שנראה לי מגניב בזמנו, כך שמבחינתי לא מיציתי את החוויה הזו עד תום, ואני פחות מחשיבה את השעתיים המבאסות בסופרלנד, אז בגיל 10. בקיצור- מישהו בא ללונה פארק?
  2. אף פעם לא קיבלתי מכתב אהבה- אבל בהחלט כתבתי כמה. תמיד הייתה לי פנטזיה כזו, לקבל מכתב אהבה. אולי זה מיושן קצת, אבל זה מרגיש לי כמו הדבר הכי רומנטי בעולם. לפתוח מכתב שכתוב בכתב יד ולא במחשב, ולקרוא בפעימה אחת שמישהו אוהב אותי… האמת שאני חושבת שזה כבר לא יקרה אי פעם אבל אולי… never say never?
  3. אף פעם לא היה לי רישיון נהיגה- גם זה לא מדויק אבל… לפני 10 שנים למדתי נהיגה. זה לא היה קל כי אני חסרת חוש כיוון ובנאדם לחוץ מטבעי, אבל אחרי 200 שיעורים בערך, עשיתי שלושה טסטים. באחרון היה לי טסט קשה במיוחד, ובאוטו היו איתי גם טסטר ‘רב בוחנים’ (שזה יעני מנהל של הטסטרים או משהו) וגם המורה לנהיגה שלי. זה היה מעין ‘טסט בהפתעה’ בגלל שהיו לי התקפי חרדה לפני שני הטסטים הקודמים.
    בכל מקרה, הטסט עבר טוב, עד שהבוחן ביקש ממני לעשות סוג של חניה שמעולם לא עשיתי, מה שהביא אותי כמובן לנכשל. אמרתי שאעשה הפסקה של כמה חודשים אבל מאז עברו 10 שנים. התחלתי ללמוד לתיאוריה מחדש עשרות פעמים אבל מצאתי את עצמי מזניחה את זה. אני תוהה האם יהיה לי רישיון אי פעם או שמא אגיע לגיל 50 ואמשיך להיסחב בתחבורה ציבורית? אולי עדיין לא מאוחר לנסות שוב…
  4. אף פעם לא הייתי בים המלח- כן כן, מעולם לא ביקרתי במקום הנמוך בעולם (אם כי הייתי במקומות נמוכים אחרים)  בכל מקרה, היו לי הזדמנויות לבקר שם ולהימרח בבוץ השחור אבל אבא שלי פעם אמר לי שממש משעמם שם ומאז זה מצלצל לי בראש כל פעם כשאני רק חושבת על המקום הזה. אני יותר טיפוס עירוני של אקשן אבל אני מניחה שאולי לפעמים צריך קצת שקט.
  5. אף פעם לא הייתי בספא / עשיתי מסאז’- כולם תמיד אומרים שספא זה כיף ומרגיע ותמיד זה נראה לי כאילו משהו מהסרטים כזה ושבמציאות זה אחרת לגמרי ומן הסתם את המסאז’ לא באמת יעשה לי חתיך שרירי כזה וגם ככה יש לי בעיה שנוגעים בי אנשים שאני לא מכירה (בגלל זה אגב לא עשיתי מסאז’ עד היום). לאחרונה הרגשתי שדווקא כן בא לי לנסות ספא אבל אז באה הקורונה ודחתה במקצת את חווית הספא שלי, אבל יש לי הרגשה שזה דווקא יקרה בקרוב (ויש מצב שאכתוב על זה…)
שמנים ארומטיים

קרדיט: pexels.com

מן הסתם יש עוד המון דברים שלא עשיתי/ שלא קרו לי אבל אלה חמשת הדברים שנראה לי שהכי הייתי רוצה או משהו כזה ואני מניחה שלא באמת מאוחר מידי להגשים אותם, כל מה שצריך זה רצון מספיק חזק ואז בום! להיכנס לזה בראבק.

מאחלת לכולם להתנסות בדברים חדשים ולעשות דברים שמעולם לא ניסיתם, תכלס מה כבר יקרה?

בהצלחה!

שיר פולסקי
נכתב על ידי
תגובה 1

1 תגובה

  1. המצנזרת

    25/05/2020 01:17

    היה כיף ומצחיק לקרוא אותך 🙂
    בגללך נזכרתי שלא הייתי אף פעם בחרמון, שמעולם לא טעמתי קצח ושאף פעם לא חוויתי פלירטוט אקראי.

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .