דיבור אחר

תאמיני לי, את חיה את החלום

אוטו היפים - אלבום פרטי
אוטו היפים- אלבום פרטי

יום אחד חברה שלי אמרה לי שהיא מעריצה אותי כי אני ושמעון האיש שאיתי ״חיים את החלום״. באינסטינקט שלי, כשהיא אמרה לי את זה, זה לא הרגיש ככה, זה לא הרגיש לי שאני חיה את החלום, זה לא מרגיש כך גם עכשיו.

אחר כך, חשבתי על זה קצת, על מה זה לחיות את החלום ומה זה להגשים ובכלל, איך זה מרגיש לחיות במציאות שבה אני רודפת אחרי החלומות שלי ולפעמים גם משיגה אותם?

היום, בעידן הפוטוגני שבו אנחנו חיים, כל תמונה מספרת סיפור שלם, והתמונות שלי נמצאות באינסטגרם ובפייסבוק ונשלחות בוואטסאפ בתפוצת נאטו והרגע שביקשתי למסגר משכנע אפילו אותי שזה היה רגע מושלם.  אבל למרות זאת, יש עוד כמה סיפורים מאחורי התמונות שהן לא מספרות. מה היה רגע לפני, מה הדרך שעשיתי עד שהגעתי אל הפריים המדויק הזה (או המצולם בנונשלנטיות), או מה אין בה ואף אחד מהמתבוננים בה בה לא יודע.

בחדשות סוף השבוע הייתה כתבה על רשת הגלידריות גולדה ואניטה. יש להם 100 סניפים בארץ וכמה סניפים בעולם ואנשים עומדים בתור כדי לאכול את הגלידה שלהם. הכתב הציג את הסיפור שלהם כ-״סיפור סינדרלה״, כי מה שראינו בכתבת הטלוויזיה, זה איך הרשת מגלגלת מיליונים שזה בהחלט הגשמת חלום לילדים שבאו מ״שכונה״ בנתניה. מה שלא ראינו בכתבה זה את עשרים השנים בהם הם ניהלו את העסק, היו צריכים לעשות החלטות כלכליות, אולי לקחת הלוואות, לשלם לעובדים ולקום יום יום בבוקר ולעבוד ב- להגשים את החלום.

ממש לא סיפור סינדרלה!

בדרך כלל מה שכולם רואים זה את הסוף, את הרגע שבו החלום שמתגשם. במקרה שלי זה את הספר שלי ״הסלון״ שיצא לאור. במקרה של שמעון זה את היין הראשון שהוא השיק. במקרה של שנינו יחד זה את התמונות מטיול שעשינו להוואי, או רק את זה שעשינו באוטו הִיפִּים לצפון. וכשאנחנו כבני אדם רואים רק את התוצאה הסופית, המושג ״חיים את החלום״ הופך למשהו שנדמה כקליל וכיפי ולעתים גם יכול להיתפס ״כסיפור סינדרלה״.

אני רוצה לנפץ קצת מיתוסים על העניין הזה, כי מצד אחד באמת יש סיפוק אדיר בלהגשים חלום. בפרט אם זה חלום שחלמתי אותו שנים והתגשם עבורי, אבל מצד שני, להגיע אליו זו עבודה יומיומית, אפילו סיזיפית הייתי אומרת.

להיות אנשים ש״חיים את החלום״ משמעותו לחיות לעתים בחוסר וודאות, כלכלי ורגשי.

אם החלום שלי הוא קטן אז כמובן שהפן הכלכלי פחות מורגש ודומיננטי בתהליך ההגעה לחלום וכך גם חוסר הוודאות, אבל אם החלום הוא גדול אז גם צריך להשקיע בו כסף. לא תמיד זה כסף שיש ופה נכנסת גם חוסר הוודאות, כי מי מבטיח לי שהחלום שלי יצליח? מי מבטיח שכל הכסף והזמן והמאמץ והאנרגיה שהשקעתי יצליח להניב פירות? לכן, כדי להגשים חלומות, אני חייבת שתהיה לי את היכולת לתמרן בתוך חוסר הוודאות ולהאמין בכל ליבי שהחלום שלי ראוי לצאת לאור ולהאמין שזה גם יקרה.

להיות אדם חולם זה אומר שזה לא נגמר בחלום אחד, זה קוצים ״במקום שבו נהוג לשבת״ כמו שנאמר בשיר וזה לחלום יותר מחלום אחד, כי עם כל הגשמה, מגיע חלום חדש ועמו דרך חדשה. ובפן הרגשי זה כמו רכבת הרים (סליחה על הקלישאה) כי בדרך להגשמת חלומות יש גם המון אכזבות, המון מפחי נפש, המון אי הצלחות.

בדרך להגשמת החלום שלי להוצאת הרומן ההיסטורי שכתבתי היו כל כך הרבה פעמים ששאלתי את עצמי בשביל מה אני צריכה את זה, לא מעט פעמים שהתאכזבתי כי קיבלתי תשובות שליליות מהוצאות ספרים, פעמים שאפילו בכיתי כי הרגשתי בחוסר מוצא, וההשקעה הרגשית שליוותה את כל התהליך הזה, הייתה עצומה. אבל מצד שני הייתה את חדוות הכתיבה והגילויים המעניינים בדרך והסיפוק האדיר כשהיצירה הזו התגבשה לכדי משהו שלם. עכשיו כשאני חושבת על זה – אולי אם היחס בין ההצלחות לאכזבות ולקושי הם מאוזנים, אז מצליחים להגשים את החלום (ואולי לא, לא עשיתי מחקר).

בסופו של דבר, צריך לעבוד בהגשמת חלומות ואם יש משהו שאני מבינה זה שזוהי עבודה כמו כל עבודה – סדרה של המון פעולות שצריך לעשות כדי להשיג את המשימה, להשיג את החלום.

ויש עוד דבר שלא כל כך מדברים עליו – הרגע הזה של ההגשמה. הוא כל כך חמקמק, הוא רגע של התרגשות, אולי כמה רגעים אולי יום ואולי קצת יותר, ואחר כך הוא עובר (כמו כל דבר- טוב או רע) ואולי זו הסיבה שהאנשים החולמים, מחפשים עוד ״פסגה״ לכבוש. (וזה כבר נושא לפוסט נוסף).

אז כן, אני חיה את החלום אבל קורעת את התחת כדי שזה יקרה, לפעמים אני נהנית, לפעמים לא, כמו בכל עבודה.

ואם התמונה של האוטו היפים נראות לכם כמו סרט, תדעו שאין באוטו הזה מזגן, יש ריח של דלק ולישון באוטו זה לקבל מחלת ים מהנדנודים – חלום!

מיכל זוהר בן דור
נכתב על ידי
כותבת, מספרת סיפורים, בעלת דעות בלתי חתרניות אבל מחבבת תיאוריות קונספירציה. מחברת הרומן ההיסטורי ״הסלון ובעלת העסק ׳מילה טובה: כתיבה שעובדת׳.
3 תגובות

3 תגובות

  1. יוסי גל

    17/08/2020 09:31

    יופי מיכל אקרא בשקיקה כל בלוג שלך

    • Avatar

      נאאר שלמה

      17/08/2020 10:39

      להיות מחובר לחלום זו מציאות ואין טובה ממך בלכבוש עוד אחד ועוד אחד כדרך חיים.

  2. Avatar

    אילת

    18/08/2020 21:12

    יפה כתבת מיכל ואכן צילום מקסים ופוטוגני שעושה חשק .
    תמשיכי לחיות את החלום

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .