דיבור אחר

בשנה הבאה נשב על המרפסת

קרדיט: Ylanite Koppens

ממש עוד רגע החופש הגדול פותח את שעריו לצילומי דאק פייס של צ’אחלות סבירות ועממיות, סטוריז של “יום שרבי כבר סוף עונה שישי עם האחים בקבוע” ליד הטרקטורון, רשתות חברתיות שמלאות ברגליים ארוכות ושזופות עם ציפורניים בוורוד פוקסיה בהגזמה ואבטיח בולגרית כמיטב המסורת- אבל לי מרגיש קצת כאילו אני בתיכון וקראו לי לחדר של המנהלת שוב.

מבחינת הסתכלות על מה שקורה מסביב האווירה קצת מזכירה קערה של מים דלוחים
שמוטב היה לזרוק אותה לעד ללא שימוש חוזר ופשוט להחליף לחדשה

הממשלה המוגזמת שקמה לה בכותרות ענק של ממשלת חרום והאנשים שבחרו בנציגי הציבור שעושים בדיוק הפוך
ממה שהתחייבו לפני הבחירות עצמן (אני אשמח לשמוע כל אחד מהאנשים שטענו בפניי במהלך כל שלושת הפעמים
בהם לא הלכתי להצביע, מי מאיתנו באמת עשה טעות ואם יש להם בכלל עוד משהו להגיד
על הפוליטיקאי המזהיר והמפלגה הערכית שלהם הוא הצביע).

ההחלטות בנוגע למערכת החינוך ו’מתווה החזרה’ שכל שעתיים התחלפו במשך השבועיים האחרונים
עד שהוכיחו סופית שיד ימין ויד שמאל נמצאות כל אחת בגוף משלהן,
ולא ההורים ולא אנשי החינוך כבר לא יודעים מה עושים ולאיזה כיוון להפנות את הכעסים, החרדה והבלבול שנוצרו.

כלי כתיבה

אז חוזרים לקפסולות או אמא של שבת בזום!?                        קרדיט: Pixabay

 

הכלכלה ו’התמיכה’ המדהימה של הממשלה בעסקים בזמני משבר (אשמח שמישהו יסביר לי את הסיבה לתשלומי ביטוח לאומי,
מע”מ, מס הכנסה ובכלל תשלום ממשלתי כלשהו אחרי האגרוף בעין שקיבלו בעלי העסקים).

והמזג אוויר שהחליט שכל השבוע אני אמשיך עם ההסגר עוד שבוע בקטנה כי אלכס זה שם של ברית-המועצותי לשעבר
(שימו לב למפגן הפוליטיקלי קורקט ברמת שתי קילומטר מעל כל היתר כי לא רשמתי ‘רוסי’),
והגנים הטבועים של החיות האלו עמם אני נמנה לא מותאמים לאמא שמש כשהיא חמה ברמה הזו.

קלפי

לא הצבעתי ויש לי את הזכות להתלונן על מה שעשיתם      קרדיט: Element5 Digital

אז אתייחס אחד אחד לטענות שהעליתי לפני שאתפוצץ עם בטן מלאה בהרגשת חוסר כוחות:

אתחיל בתודה רבה מקרב לב ואף קידה לשם נימוס אשר מגיעה לאדם מיוחד שבזמנים אלו
נראה כי מצליח לעזור להרבה מאיתנו לשמור על שפיות;

וויליס קרייר, ממציא המזגן- צעד ענק לאנושות ואפילו לא היה צריך לצאת מהחלל בשביל זה. שאפו לך!

לגביי תמיכה בעסקים בזמני משבר אני חושב שכל עסק צריך לעשות את החושבים שלו לפניי שהוא נפתח,
לשים כסף בצד לטובת זמנים קשים וסעיף מאוד חשוב בפסקה הזו הוא לדעת שמערכת המיסים והממשל
אליה הוא מפריש כספים תהיה שם אם יזדקק לכך- מאוד מקווה שבעקבות תקופת הקורונה זעקתם
של בעלי העסקים תישמע, הנושא לא ירד מהסדר הציבורי ותקנות חדשות שיצליחו לעזור לכלל
בעלי העסקים שנפגעו בעקבות הקורונה יחוקקו כך שכל אדם אשר יבחר לפתוח עסק יעשה זאת בביטחון מלא
ולא במחשבה שהכל אבוד מראש (למרות שאני קצת סקפטי מטבעי אני חושב שבעלי העסקים הקטנים והבינוניים
יכולים להתאגד וללחוץ על כל הגורמים המשפיעים עד שמהלך כזה יקרה).

שלט פתוח בכניסה

הגיע הזמן להתאגדות בעלי עסקים            קרדיט: Tim Mossholder

 

לגביי מערכת החינוך והקרקס שהוצג בתקשורת ובפועל בחודשים האחרונים אני חייב לציין כמה דברים-
במצבי חרום מתקבלות החלטות חרום ולמרות שהן לא תמיד ‘טובות’ צריך ללמוד מהן. אנחנו חייבים לזכור
שמערכת החינוך עצמה חייבת להתמקצע ולהשתפר בצורה ניכרת למען העתיד שלנו ושל הדורות הבאים.
עניין של שיפור במונחים שאני מתכוון אליהם הוא תהליך שצריך להיות מדוייק ולא לקחת זמן רב מדיי שיוביל לסחבת-
יש הרבה אנשי חינוך בשטח, הן במסגרות החינוך הפורמליות והן בבלתי-פורמליות, ואני מקווה ששר החינוך החדש
יהיה ערני לשינויים אשר צריכים לקרות ולספינה שהוא אמון עליה וצריך להושיט
(חצי נחמה היא שהוא לא השמיע עד עכשיו שום דבר על טיפולי המרה כמו שעשה קודמו בתפקיד כך שזו כבר נקודת אור מבחינתי).

לגביי הממשלה הנוכחית, כמו-גם רוב הממשלות שיצא לי ללמוד עליהן או לחוות אותן על בשרי בתור אזרח,
מורכבת כולה משורה של פוליטיקאים שעסוקים בלעשות לביתם מעבר מלעשות למדינתם.
אני חושב שזוהי נקודה מעניינת בפוליטיקה המקומית מכיוון שאולי יש מקום לחשוב על שיטת משטר
חדשה או שונה ממה שנהוגה במדינתנו היום, ואם אתבקש לתת דוגמא לאיך עיניי רואות את זה
אגיד שבעיניי השרים צריכים להיות אנשי מקצוע מהשטח (שר הכלכלה והאוצר צריך להיות אדם אחד בעל תואר וידיעות תואמות,
שר המשפטים עורך דין או אדם המבין את רזי החוק וכו’).
לגביי הסעיף הזה אם לומר את האמת אני קצת פחות אופטימי וחושב עליו כחלומות באסמפיה
רק בגלל העובדה שהפוליטיקה מורכבת מפוליטיקאים ופוליטיקאים
הם האנשים האחרונים שהיתי נותן להם ציון אמינות גבוה (אם בכלל).

 

ואחרון, לגביי החדר של המנהלת-

 

חדר המתנה

חדר המנהלת                                                             קרדיט: cottonbro

 

בפעם האחרונה שביקרתי שם היה בכיתה י”ב ב-31 לדצמבר- הגעתי עם כובע של סנטה קלאוס
וכשהתעקשתי לא להוריד אותו בשיעור עד שכל שאר הכובעים לא יורדו בכיתה נשלחתי לחדר המנהלת
כדי לקבל מכתב לתיק האישי והשעייה מיום הלימודים למחרת (אגב לקח לצוות המורים לנסח אותו בערך שעה
כי ידעו שאכתוב על זה בעיתון שעבדתי בו) או במילים אחרות לא הייתי צריך תירוץ כדי להבריז
בבוקר ‘נובי גוד’ כי המנהלת נתנה לי אישור בעצמה.

פעם לפני בחדר ההוא, בתחילת אותה שנה, אחרי הפגנה שהרמנו נגד המינוי של המנהלת, אבל על זאת ועוד בפעם אחרת.

אל תשכחו לשתות מים בתקופה החמה הזו, להתעכב קצת יותר כשאתם מגיעים למקום ולא להשאיר ילדים ברכבים,
לא להשאיר בדלים של סיגריות דולקים ופעם ב… צריך נשימה- צאו ושבו במרפסת, עוד תראו כמה טוב יהיה בשנה הבאה.

 

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
תגובה 1

1 תגובה

  1. Avatar

    איליושה

    19/05/2020 17:50

    נו נו

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .