דיבור אחר

כל כך שונה ומיוחד

סמארטפון
קרדיט: Ivan Bertolazzi

  

כולנו בני-אדם וכולנו שונים אחד מהשניה.

גם בהרכב הגנטי, גם באמונות שלנו וגם בחשקים והאהבות שלנו.

גם במראה, גם בחשיבה, גם ביכולות השונות.

גם בתגובות, גם בקבלת דברים וגם בצורת החשיבה.

 

כשהייתי קטן אהבתי לצייר את הייחודיות שלי בדמיון- אהבתי לחשוב על עצמי כנבחר של העם הנבחר,
הילד שיביא את הבשורה החדשה, מציל האנושות, נסיך האגדות “ובסוף עוד אני אראה לכולם”
הייתי חושב, במיוחד כשהיתי כועס על מישהו בגלל מריבה או יעד שהייתי מציב לעצמי לעתיד.

הייתי מבדיל את עצמי מכולם- צבע עור, שפה נוספת, הורים ומשפחה שיש רק לי ואצל כל השאר זה אחרת!

חשבתי שגם אם היה לי תאום זהה הוא לא היה כמוני- הוא היה חווה חוויות שונות ואני הייתי עושה הכל בצורה אחרת!

הצטיינתי ברוב המקצועות בבית-הספר והתחרותיות בערה בי בכל מאית שניה שהייתי מזהה יריב פוטנציאלי-
ככה מתפתחת אישיות עם אגו מוצק שלפעמים עושה כאבי גב מרוב כובד המשקל שלו בחיים הבוגרים.

אחר-כך, כשגדלתי במהלך השנים, בחרתי את ‘קווי ההצטיינות’ הייחודיים שלי וניסיתי למקסם אותם
כדי שלא יהיה אפילו צל של ספק- אני שונה, אני לא כמו כולם!

 

אותיות בניאון

לא כמו כולם                           קרדיט: Anton

פיתחתי את הכתיבה שלי, חידדתי את החוש הומור שלי, העצמתי את כתיבת ההדרכות, שיפרתי את העמידה על הבמה מול קהל ויצאתי לקרב.

אחד הדברים הנוספים שהתפתחו יחד עם כל אלו שציינתי למעלה היתה היכולת לפקפק והיכולת לעצור את הסיטואציה
שמתרחשת במציאות- לצאת מהפריים הצידה ולנסות לנתח את המצב.

היכולת הזו, שמתפתחת גם היא עם השנים, הפכה אותי לקצת סקפטי (אל תגידו לי שאני מקריח מכאן ומכאן כי כבר הבנתי שאת הטיסת השתלות לטורקיה אני דוחה לאחרי תקופת הקורונה), והתחלתי לערער במחשבה על הייחודיות הזו של כל אדם ואדם,
ולנסות למצוא את המשוואה הזהה דווקא על-מנת לנסות ולהפריח את הטענה הזו שפיתחתי במשך כל השנים האלה.

התחלתי להסתכל על דברים קטנים ותקפתי את זה מכיוון התפתחות הטכנולוגיה-
יש אינספור מחקרים על שוויוניות וזהות קבוצתית, אבל הם הולכים וקטנים כשאפליקציות מתפתחות יותר מהר
ממחקרים שיכולים לתת עליהם מסקנות מובהקות.

למה אני מתכוון?

בואו ניקח דוגמא פשוטה.

שלחתם הודעה בוואטסאפ והאדם שלו שלחתם את ההודעה נכנס לקרוא אותה.

מה הדבר הראשון שתעשו ברגע שתראו את האדם מחובר שכרגע סיים לקרוא את ההודעה?

נכון. תיצאו מהוואטסאפ.

למה אני חושב שאנחנו עושים את זה?

המחשבה הראשונה שלי היא שההודעה היא כמו פשע שאנחנו מבצעים וברגע שהאדם נכנס וקרא אותה, נתפסנו!

 

בחור מרים ידיים

לראות את הפריים מהצד                       קרדיט: Khaled Reese

בואו ניקח עוד דוגמא מאותו עולם-

קיבלתם הודעה חדשה בוואטסאפ ונכנסתם לקרוא אותה.

מתי תתחילו לכתוב תשובה לאותו האדם?

נכון. כשהוא לא יהיה מחובר (כמובן שלא באמצע התכתבות).

למה אני חושב שאנחנו עושים את זה?

יש לי תשובה אבל אשאיר את זה פתוח בנתיים.

בעולם הגדול והמפותח שלנו, הסקת מסקנות מדוגמה אחת או שתיים נחשבת להסקה אינדוקטיבית- מהפרט אל הכלל.

הסיכון בהסקת המסקנה ש’כולנו רקמה אנושית אחת חיה’ ושלמרות קווי השוני העצומים בין בני האדם
אנחנו בעצם ממש דומים ואפילו דיי זהים, הוא שלא לקחנו מספיק מקרי בוחן ולכן כל תהליך הסקת המסקנות לא היה נכון.

ובדיוק בשביל שנשלול הסיכון הזה יש את שלושת השורות הבאות:

מכירים ‘מקרים קטנים’ שבהם כולם מתנהגים אותו הדבר?

מכירים מקרים שמפריכים בהנף יד את המסקנה שלי?

ניפגש בתגובות, כשלא אהיה מחובר (אלא אם כן אין לכם מספיק אומץ)…

 

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .