כתיבה

הקול הפנימי שלי – המנגינה שלא שמעת מעולם

הקול הפנימי שלי
PIXABAY

רציתי לכתוב לך מכתב, אבל זה פשוט נדוש מדי.
אז החלטתי להקליט את הקול הפנימי שלי ולנגן לך את המנגינה שמעולם לא שמעת. זהו המכתב שלעולם לא תקראי

שלום קוראים לי…

התרצי להיות שלי לערב אחד?
מבטיח להשאיר בך הערב קצת טעם שונה ומיוחד.
בואי אל הרחבה ותני לי את ידך,
אבקש רק עוד לילה אחד להיות עמך.

ברשותך, אשמור בתוכי זיכרון קטן ממך.
זיכרון שאולי לא ישרוד עד הבוקר,
אולי יימחק כאילו לא היה קיים,
כאילו לא היה מעולם,
כאילו לא היה לנו ערב מושלם.
אבל גם אם בבוקר הכל יעלם,
תמיד תדעי איפה למצוא אותי אחרי שארדם.

רוקדים לאורך הלילה וכל הזכרונות הטובים בנו מתעוררים
ושוב אני מסתכל לך בעיניים,
ושוב את נועצת בי את המבט הזה שאני נכנע לו כל פעם מחדש
מצליחה לעורר בי רגש של אהבה, אהבה חזקה ממש.
לא בגלל שאת יפה, וגם המחשוף שלך אליי לא מדבר.

כל לילה את מופיעה לי בחלום, את יודעת שלא אעזוב אותך ותמיד אשאר.
אני מנסה להמשיך ולהתגבר, לנסות לשכוח שהכל כבר יגמר.

רוקדים ברחבה

הלילה הזה יהיה הלילה האחרון שלנו ברחבה. קרדיט: ivanovgood

רציתי לכתוב לך כמה שאני אוהב, אבל רק בחלומות שלי את שוב מופיעה, וזה עדיין כואב.
רציתי לומר לך שאני מתגעגע, שאני מושיט אלייך יד כאילו באמת נוגע.
ואני יודע, אני יודע שאסור, הכל כבר גמור.

ואז אני רואה אותך מחייכת אל אחר, שוברת לי את הלב ומותירה בו כאב.
ורק בחלום את עוד כאן איתי, אוהבת ויפה מתמיד,
מפחדת, אולי מסתירה דבר או שניים שלי היית צריכה להגיד.

ובחלום אני בוכה כמו ילד שרוצה את אימו,
אני יודע שאת לא איתי, את עכשיו איתו.
השעון מצלצל ושוב השמש מעירה,
ואני את הדמעות מנגב,
טיפה אחר טיפה, ממה שנותר עוד בלב.

יודע שהפסדתי בקרב, אולי גם במלחמה.
אני יודע שהבטחתי לך עוד שיר, שיר של אהבה.
אבל עכשיו את כבר במקום אחר
ואני? זה כבר סיפור אחר…

מושיק קלינמן
נכתב על ידי
מושיק קלינמן. כותב תוכן שיווקי ומניע לפעולה. עורך ראשי באתר Workonline. מתמחה בניהול קהילות טלנטים ואמנים מאז שנת 2004.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .