כתיבה

2. לפני הכל – למה אני כותב את הספר הזה בכלל?

עידן מור הספר

איזה טעם יש לחזור אחורה, לנקודות האלה שהתרחשו מזמן, לנבור בהן, לחפור בהן, לגעת במקומות הכואבים שזורקים את הבן-אדם לתחושות הלא נעימות של העבר? איזה טעם יש לדבר על פעם?

הטעם הוא התרת הפלונטר;

הטעם הוא פרימת הקשר עד לנשימה עמוקה לרווחה. אני כמובן לא ממציא פה שום דבר חדש, ככה מטפלים בבני-אדם: חוזרים איתם לרגעים הכואבים, נוגעים בכאב ופורמים באמנות עד לפתירת הבעיה. זה מה שאני עושה בכתיבת שורות אלה: אני מרפא את עצמי לעיניכם, ועל הדרך גם אתם נרפאים. ככה זה עובד. נראה לי.

אני כותב כי אני חייב לכתוב;

הייתי כותב גם אם אף אחד לא היה קורא, אבל אני אשקר אם אומר שהקוראים של הספר הראשון שלי לא תדלקו לי את הבעירה לכתוב את הספר הזה שאתם קוראים עכשיו. הידיעה שהמילים שלי פתחו לאנשים את הראש, נתנו תקווה, שינו צורת חשיבה או חיזקו מחשבות חסרות ביטחון – זו ידיעה מחזקת ומדרבנת מאד.

 

אני לא חושב שיש לי יכולות ריפוי מיוחדות, להפך –

אני מאמין שלכולנו יש את היכולות האלה: חשיפת הסיפור האישי שלנו עשויה להקל על הכאב שלנו ושל רבים אחרים, פשוט רובינו המוחלט לא פנוי לעסוק בכך… מירוץ החיים המודרניים כותש אותנו דק-דק, עד לרמה שאין לנו כוח כמעט לכלום, אז להתחיל עכשיו תהליך ריפוי-עצמי לעיניי כל?! ומה פתאום שנחשוף את סיפורנו האישי-הפרטי-המביש-המביך? ומה יגידו עליי???

אז הנה אני מרים עכשיו את הכפפה המשונה הזו, בפעם השנייה בחיים שלי, שוזר ניצוצות של הנפש לכדי מלבן תלת-מימדי, משתדל לא לעצור את פרץ הפתיחות, מנסה לא לרמות במדדי הכנות, מחזיק את עצמי שלא אזייף.

זה הזמן לצלול עמוק-עמוק עד לקרקעית הנפש, לחשוף את הבסיס של הנשמה שלי, לנער מעליה את האבק שדבק בה ולהסתכל לה בעיניים, במלוא כיעורה-יופיה- מורכבותה- פשטותה, להבין איפה נשבר השבר ולנסות לאחות.

אתם באים?

 

עידן מור
נכתב על ידי
עידן מור (גדי וילצ'רסקי) קומיקאי, אקטיביסט, לוחם חופש
3 תגובות

3 תגובות

  1. מוריל

    11/07/2020 09:52

    כן. כבר קושרת את השרוכים 🙂

  2. Avatar

    מודעות עצמית גבוה

    14/07/2020 08:45

    יש לך את זה

  3. Avatar

    Dror

    21/07/2020 09:29

    😃

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .