כתיבה

כי כתיבה בשבילי היא מזור לפצעים שמתוכם יוצאת הנשמה לטיול וחוזרת נקייה מאשמה (חלק #1)

כתיבה
Photo: Luis Dalvan - Pexels

אני צריך שקט כשאני כותב, זה מגיע אחרי הרבה מאוד רעש ויום שלם של מוזיקה בווליום גבוה כדי לשחרר מחשבות ולהחליף אותם בניסיון ללמוד ולשיר את הליריקס בצורה נכונה ולא כושלת

אני שם מוזיקה בווליום גבוה מכמה סיבות, אבל הסיבה הכי מרכזית שבגללה אני עושה את זה היא כי יש לי שמיעה מאוד טובה, וכשאני מגיע למיטה הרעשים הקטנים של היתוש שנתקל במנורה מחוץ לבית או הצרצרים שמגג’דרים בדשא בגינה כמעט ולא נשמעים.

אני צריך ים כמעט כל סוף יום, וכשאני לא מספיק באיזה יום, יושב לי וקצת קשה לי להירדם. מספיק לשבת כמה דקות ולראות כמה גלים, הרעש של זה מרגיע והאינסופיות של התופעה הזו פותחת לך את הקופסה שהלכה, הצטברה ולחצה על הראש במשך היום.

גיליתי את העננים מחדש לא מזמן

אני עושה שעת שיזוף כזה פעם בשבוע בשעות של אשכנזים – שעה וחצי ככה לפני שיורדת השמש. אני בוהה למעלה ורואה את השינויים, רואה איך הם מתפצלים, מסתירים את השמש, מתחוררים מהשמש, חוזרים ללהקה הגדולה ועפים עם הרוח. זה התחיל לא מזמן וזה פותח את החשיבה שלי לצלילות – אני מנסה לדמות את הצורות שלהן דומים העננים, ממש כמו שהייתי עושה בילדות ולאט לאט כמו כולנו התחלתי להתעסק ב’חיים’ ובנושאים הרבה פחות חשובים.

מדריך כתיבה - המדריך למשתמשת

רגעים נדירים של (בל)רוסי מחייך

אני מרבה לעשות הליכות

בכלל בגלל תקופת הקורונה הזו אני מתאמן כמעט כל יום כדי למלא איזה ריק שיכול להפוך לחור שחור, ובהליכות אני מסתכל כמעט תמיד קדימה ולא מזהה אנשים בדרך כלל גם אם אני מסתכל עליהם בעיניים- כשאני מתמסר למשהו אני נותן את כולי וזמן לספורט זה זמן לספורט.

אני מסיים את העבודה האחרונה שלי לתואר השבוע ואני מתחיל לשבת לערוך ולסיים לכתוב את ספר ההמשך של ‘המדריך למשתמשת’ שהוצאתי לפני ארבע שנים- לא חשבתי שייקח לי כל-כך הרבה זמן עד שאני אוציא את אלו הקרבים ובאים, במיוחד הזה השני, אבל בארבעת השנים האלו קרו כל-כך הרבה דברים שלא חשבתי שיקרו שאני בכלל סקפטי בנוגע לאיך המחשבות שלנו באמת מסתדרות עם הקורה בפועל.

אני מנסה לא לשים לעצמי חוקים או מסגרות – הבנתי שתחימת דברים מסוימים כמו דרך חיים או נתיב יחיד שבו אתה בוחר ללא אפשרות לדילוג בין מסלולים זה לא מתאים לי או לאישיות שלי. אני תזזיתי והתחלתי לשלוט בפזיזות, או כך לפחות אני מקווה אבל אני לא צריך להילחם בזה, אלא להשתמש בתכונה הזו לטובה.

אם לכל כלל יש יוצא מן הכלל, אז יש סיכויי שהיוצא מן הכלל הוא דווקא הכלל הזה- ואז אני נכנס לרקורסיה אינסופית בריחוף תמידי בחלל כדור-הארץ. כתיבה בשבילי היא מזור לפצעים שמתוכם יוצאת הנשמה לטיול וחוזרת נקייה מאשמה.

חוק

KingMil
נכתב על ידי
אשדודי אסלי. סופר, מרצה ואיש חינוך. לא נשוי כי רע לי גם בלי זה. בדרך כלל כותב על אהבה, על המציאות ועל מה שיושב על הלב.
לחץ על מנת להגיב

פרסם תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

בחזרה למעלה .